Vayedaber

Ktouboth

Daf 11b

משנה: זֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה כְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירִי וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה כְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירִי הֲרֵי אֵילּוּ נֶאֱמָנִין. זֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶן אַחֵר דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶן אַחֵר אֶלָּא נֵאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה כְתָב יָדִי.

Traduction

Si dans la vérification des signatures, chaque témoin dit reconnaître sa propre signature et celle de l’autre (99)Ce qui fera 2 attestations pour chaque nom signé, on les croit (la vérification est suffisante); mais, si chacun d’eux ne reconnaît que sa propre signature, il faut encore une autre personne qui reconnaisse les 2 noms écrits (pour qu’il y ait 2 témoins de chaque signature). C’est l’opinion de Rabbi; mais les autres docteurs disent: il suffit que chaque témoins reconnaisse sa propre signature, sans autre adjonction.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הרי אלו נאמנים. דהא איכא תרי סהדי על כל חתימה וחתימה:

צריכין שיצטרף עמהן אחר. שיכיר כתב ידי שניהן דתרי סהדי בעינן על כל כתב וכתב כדמפרש טעמא בגמרא דסבר רבי על כתב ידן הן מעידין והלכה כחכמים:

הלכה: זֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי כול'. לְמָה נִצְרְכָה. לְרִבִּי. אַף עַל גַּו דְּרִבִּי אוֹמֵר. צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף אַחֵר עִמָּהֶן. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין.

Traduction

D’après qui a-t-il fallu énoncer le commencement de la Mishna? D’après Rabbi seul; car, bien que selon lui ''il faut encore une autre personne qui reconnaisse les 2 noms écrits'' (lorsque chacun ne reconnaît que sa propre signature et celle de l’autre), ils sont dignes de foi.

Pnei Moshe non traduit

גמ' למה נצרכה. רישא דמתניתן:

לרבי. נצרכה דאי לרבנן אין צריך כל אחד להעיד על כתב חבירו כדקתני סיפא אלא אליבא דר' מיתניא דלא תימא דלעולם צריך לצרף עמהן אחר להעיד ואין נאמנין להעיד אחד על חבירו קמ''ל דאע''ג דר' אומר בסיפא צריך שיצטרף עמהן אחר מודה הוא ברישא שהן נאמנין דהוי כב' עדים על כל כתב:

הֵן אוֹמְרִים. כְּתָב יָדֵינוּ הוּא. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ כְּתָב יָדָם. אָמַר רִבִּי מָנָא. נַעֲשֶׂה כִשְׁטָר שֶׁנִּקְרָא עָלָיו עִרְעֵר. אָמַר אִסִּי. וּבִלְבַד בִּשְׁטָר שֶׁנִּקְרָא עָלָיו עִרְעֵר וְנִתְקַייֵם בְּבֵית דִּין. 11b רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. לֹא נִתְקַייֵם בְּבֵית דִּין. אָמַר רִבִּי אִילָא. טַעֲמָא דְרִבִּי לָֽעְזָר. כֵּיוָן שֶׁהוּחְזְקוּ הָעֵדִים לִהְיוֹת חֲתוּמִין בִּשְׁטָר כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין.

Traduction

Si les témoins déclarent reconnaître leur propre signature, tandis que d’autres disent qu’elle n’est pas d’eux, selon R. Mena, il faut considérer le contrat ainsi signé comme un acte contesté (il faudra, par conséquent, une confirmation du tribunal pour le valider). Selon R. Assé, il faut que ce contrat qui a été l’objet d’une contestation soit confirmé par le tribunal (pour reprendre toute sa valeur juridique). Selon R. Eléazar, même sans la confirmation du tribunal, le contrat subsiste. Cette dernière opinion, dit R. Ila, a pour base que la présomption acquise, de savoir les témoins signataires de ce contrat, équivaut à leur déposition faite devant le tribunal (et il n’y a plus lieu d’y revenir).

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' מנא. לא היא דלא ר' יוסי פליג אלכתחלה ולא ר' יונה בדיעבד דלדינא לא פליגי ולא מידי אלא כו' כלומר דלא פליגי אלא לענין הדמיון שרנה ר' יונה לדמות לחלבים והיינו טעמא דלא תנשא לכתחלה וצריכה גט מספק משום דדמיא לחלב ואמר ליה ר' יוסי דלא היא דמחלבין אין ראיה אבל לענין דינא כ''ע מודו דלכתחלה לא תנשא ואם נשאת לא תצא:

נעשה כשטר שנקרא עליו ערער. וצריך שיוחזק בב''ד לקיימו הואיל ואיכא ערער על עדותן כדמפרש רב אסי לקמי' ואם הוחזק בב''ד מקיימין שטר אחר ממנו:

ובלבד כו'. כלומר שאע''פ ששתק הערער צריך שיתקיים בב''ד מאחר שקרא עליו ערער פעם א' חיישינן שמא מזויף הוא:

ר' לעזר אומר לא נתקיים בב''ד. אפי' לא נתקיים. בב''ד כיון ששתק העירער סגי כדמפרש ר' אילא טעמא דעדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב''ד ושוב מקיימין נמי שטר אחר ממנו:

אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תַּנֵּי בִּכְתוֹבּוֹת דְּבֵית רַב. דִּבְרֵי רִבִּי (לָֽעְזָר) עַל הַשְׁטָר וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּמֵעִיד עַל הַמִּלְוֶה.

Traduction

R. Zeira raconte que l’on a enseigné le traité Kethouboth (des contrats) à l’école de Rav (et l’on a expliqué chacun des avis émis par la Mishna): Selon Rabbi, il s’agit pour ainsi dire d’attester la signature émise sur le contrat pour le valider en justice (il faut donc 2 témoignages pour chaque écrit). Selon les autres sages, il s’agit seulement d’attester que le prêt a été effectué (il suffit donc que chacun atteste sa propre signature).

Pnei Moshe non traduit

תני בכתובות דבית רב. במס' כתובות שפירשו בבית מדרשו של רב דה''ט דפלוגתייהו דר' וחכמים. דברי רבי כמעיד על השטר גרסינן. כלומר דסבר כשמקיימין השטר בב''ד על כתב ידן הן מעידין ולפיכך צריך שנים על כל כתב וכתב:

כמעיד על המלוה. אבל חכמים סברי דלהעיד על המלוה באו אנחנו ראינו שהלוה אותו הילכך בתרי סגי ולא צריך לכל א' שיעיד על חבירו:

תַּנֵּי. כּוֹתֵב אָדָם עֵדוּתוֹ וּמֵעִידָהּ אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. רַב חוּנָא אָמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא זָכוּר עֵדוּתוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ שֶׁאֵינוֹ זָכוּר עֵידוּתוֹ. וַתְייָא דְּרַב חוּנָה כְרִבִּי וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין.

Traduction

On a enseigné (100)Tossefta à ce traité, ch 2: Il est permis de mettre par écrit une attestation (de crainte de l’oublier), et de l’énoncer d’après cet écrit au bout de longues années, R. Houna dit: il faut, pour la validité de l’attestation, se souvenir de son objet sans la vue du contrat; selon R. Yohanan, le témoignage est valable même lorsqu’on ne s’en souvient pas (et que le contrat seul le remet en mémoire). Or, R. Houna justifie ainsi l’opinion de Rabbi dans notre Mishna, de même que R. Yohanan fait comprendre l’avis des autres sages (101)Suit un passage traduit en (Rosh hashana 2, 11).

Pnei Moshe non traduit

כותב אדם עדותו. אם נמסרה לו עדות וירא שמא ישתכח ממנו כותבו על פנקסו ומעיד ע''פ אותו כתב אפילו לאחר כמה שנים:

והוא שיהא זכור עדותו. מעצמו אפי' בלא ראיית השטר נזכר קצת מאליו:

רבי יוחנן אמר אע''פ שאינו זכור עדותו. מעצמו כלל בלא השטר אלא לאחר שראה השטר נתן בלבו ונזכר הוי זכירה:

ואתייא דרב הונא כרבי ור' יוחנן כרבנן. כלומר דמפרש הא דפליגי ר' ורבנן במתני' אם העדות על כתב ידן הוא או על מנה שבשטר היינו דוקא כשזוכרין גם מעצמן המלוה ע''י ראיית השטר דאלו כשזוכרין המלוה אפי' בלא השטר אפי' לרבי אין צריך לצרף עמהן אחר דמתוך שהם באים להעיד על המלוה מעידין נמי על השטר ועיקר העדאתן על המלוה הוא וכשאין זוכרין המלוה אפי' ע''י ראיית השטר אפי' רבנן מודו דצריכין לצרף עמהן אחר דהא ע''כ אינן מעידין אלא על כתב ידן וכי פליגי היכא שזוכרין המלוה ע''י ראיית השטר דלרבנן חשיב זכירה והוי כאלו מעידין על מנה שבשטר והיינו כר' יוחנן דמתוך השטר הוי זכירה ור' סבר זכירה מתוך השטר לא הוי זכירה וכרב הונא ואינן מעידין אלא על כתב ידן הילכך צריך לצרף עמהן אחר:

רַב חָנָה אָמַר. לְמֵידִין מִסֵּפֶר מוּגָּה. כְּגוֹן אִילֵּין דְּאָֽמְרִין. סַפְרוֹי דְאִסִּי וּכְאִילֵּין אִיגְרָאתָא צְרִיכִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת שֶׁלְּשְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם.

Traduction

R. Hana dit: on adopte au sujet du maintien de la valeur d’un contrat signé, la même règle que pour le livre corrigé avec soin; c’est ainsi que certaines personnes peuvent dire: rien qu’à la vue, on reconnaît les livres d’Assé (par leur écriture), tandis que pour les lettres (écrites avec moins de soins), il peut y avoir doute sur les origine. – R. Yossé b. R. Aboun dit (au sujet du maintien d’un contrat en l’état, sans nouvelle validation judiciaire): c’est seulement vrai, s’il s’agit de 3 contrats émanant de 3 personnes différentes (97)S'ils émanent d'un seul homme, il y a plutôt un abus à craindre.

Pnei Moshe non traduit

למדין מספר מוגה. לענין קיום השטר מקיימין כתב ידי עדים מספר שכתבו:

כגון אילין דאמרין ספרוי דאסי. שם איש אחד מפורסם לכתוב ספרים וכלומר שידוע בודאי שזה כתבו כמו שהיו ניכרין ספריו של אסי והר''ן ז''ל פי' כגון דחתם שמו לבסוף כמו שהיה רגיל אסי לחתום שמו:

ובאילין איגראתא. ובכתב האיגרא אם מקיימין מהן:

צריכין. מסופקין אנחנו ומיבעיא לן דבכתב האיגר' אינו מדקדק כ''כ לכתוב כל זמן באופן אחד כמי בכתב ספרים:

ובלבד ג' שטרות של ג' בני אדם. הא דאמרינן לעיל דמקיימין משטר אפי' לא הוחזק בב''ד דוקא מג' שטרות והן של ג' בני אדם דאם ביד א' הן חיישינן שמא זייף לכולם:

רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. נֶאֱמָנִין הָעֵדִים לוֹמַר. שְׁטָר אֲמָנָה וּשְׁטָר פִּוסְיטִיס הוּא. דְּרַב אָמַר. אָסוּר לַחֲתוֹם בִּשְׁטָר אֲמָנָה וּבִשְׁטָר פִּיסְיטִיס. מַה וּפְלִיג. אָֽמְרֵי בְשֵׁם רַב. נֶאֱמָנִין הָעֵדִים לוֹמַר. שְׁטָר אֲמָנָה וּשְׁטָר פִּוסְיטִיס הוּא. מִילְתָא דְרַב פְלִיגָא עַל מִילְתָא דְרַב. אָמַר רִבִּי חַגַּי. לֹא דְּרַב אָמַר. אָסוּר לַחֲתוֹם אֶלָּא אָסוּר לְקַייֵם. כְּהָדָא. אִם אָוֶן בְּיָ‍ֽדְךָ הַרְחִיקֵהוּ. זֶה שְׁטָר אֲמָנָה וּשְׁטָר פִּוסְיטִיס. וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאוֹהָלֶיךָ עַוְולָה. זֶה שְׁטָר פָּרוּעַ.

Traduction

R. Houna dit au nom de Rab: On ajoute foi aux témoins qui déclarent avoir signé un acte de confiance (98)Lorsque, sans être présents à la remise du prêt, ils signent d'avance le contrat de dette, par confiance au créancier, d'accord avec le débiteur, on les croit; c’est un contrat de vérité pisti''.Rav dit qu’il est défendu de signer de tels contrats. Est-ce à dire qu’il se contredit, puisqu’il vient d’être dit au nom de Rav que l’on ajoute foi aux témoins qui déclarent avoir signé un acte de confiance? Comment justifier cette opposition d’un avis de Rav contre lui-même? -Non, répond R. Hagaï, ce n’est pas que Rav ait exprimé la défense de signer un tel acte, mais il défend de les garder chez soi (en raison de l’abus auquel ils peuvent entraîner, par suite de la reconnaissance du prêt, s’il n’a pas eu lieu). Ainsi, il est dit (Jb 11, 14): Si l’injustice est en tes mains, éloigne-la, mots applicables au contrat de confiance (d’où l’injustice peut naître); et ne laisse pas séjourner l’iniquité sous tes tentes, ce qui vise un contrat payé (qu’il est désormais inique de garder).

Pnei Moshe non traduit

שטר אמנה. היה שלא הלווהו כלום אלא כתבנו לו כשיצטרך ילוה לו והאמינו לתתו בידו:

שטר פוסיטי' הוא. שטר פסים שפייסו להלוות לו שטר בח''י:

דרב אמר אסור לחתום כו'. דעולה הוא:

מה ופליג. ומתמה הש''ס דאם פליג על דבריו הראשונים הא אמרי בשם רב נאמנין כו' וכיון דאסור לעשות כן לחתום על שטר כזה לא מצו משוי נפשייהו רשעים וא''כ מילתא דרב כו' קשיא דידיה אדידי':

אמר רב חגי כו'. כלומר לא תימא משמי' דרב דאסור לחתום קאמר אלא אסור לקיים בביתו כדדריש מקרא והילכך נאמנין העדים לומר אמנה היה לפוסלו דאינהו לא עבדי איסורא:

און בידך. משמע און ושקר מעיקרא הוי זה שטר אמנה כו':

ואל תשכן באהליך עולה. זה שטר פרוע שעתה עולה הוא אבל מעיקרא אמת הוה:

Ktouboth

Daf 12a

רִבִּי זְעִירָא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. אֵין הוּא וְאַחֵר מִצְטָֽרְפִין עַל חֲתִימַת הָעֵד הַשֵּׁינִי. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה אֶחָד מַכִּיר כְּתָב יָדוֹ וּכְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ 12a וְאֶחָד אֵין אָדָם מַכִּירוֹ וַחֲבֵירוֹ מַכִּירוֹ. חֲבֵירוֹ מָה הוּא שֶׁיִּצְטָרֵף עִם אֶחָד מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו. הָדָא הוּא דָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב. אֵין הוּא וְאַחֵר מִצְטָֽרְפִין עַל חֲתִימַת הָעֵד הַשֵּׁינִי. לֹא צוּרְכָה דְלֹא כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם. אֶחָד הַכֹּל מַכִּירִין כְּתָב יָדוֹ וְאֶחָד אֵין אָדָם מַכִּירוֹ וַחֲבֵירוֹ מַכִּירוֹ. חֲבֵירוֹ מָה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה כְּאֶחָד מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו. אִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן נִמְצֵאת הָעֵדוּת מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְיֵאוּת. אִילּוּ שְׁנַיִם שֶׁיָּֽצְאוּ מֵעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם כְּגוֹן הָדָא סוּסִיתָא. אֶחָד הַכֹּל מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד אֵין אָדָם מַכִּירוֹ חֲבֵירוֹ מַכִּירוֹ. מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה כְּאֶחָד מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת כָּל הָעֵדוּת מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד. וָכָא נִמְצֵאת כָּל הָעֵדוּת מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד.

Traduction

R. Hagaï au nom de R. Zeira demanda: lorsqu’un témoin atteste oralement qu’il y a eu un prêt et l’autre témoigne par sa signature au contrat, est-ce que les 2 attestations différentes seront jointes pour la validation? Certes non, car un seul témoignage écrit sur le contrat ne compte pas; mais voici dans quel cas la question est posée: lorsque des 2 signatures apposées sur le contrat, la 1re seule a pu être confirmée, non la seconde, est-il tenu compte de cette dernière ou non? De même, demanda R. Mena, est-ce qu’en présence d’une seule signature apposée au contrat, on peut déférer le serment à ce témoin? Certes non, car un seul témoignage est nul; mais voici ce que l’on demande: si des 2 signatures d’un contrat, la 1re seule est confirmée, non la 2e, en est-il tenu compte? C’est un point en litige entre R. Josué b. Qorha et son interlocuteur (pour une autre question) (102)Suit une page traduite en (Sota 1, 2).

Pnei Moshe non traduit

אין הוא ואחר. אין עד אחד מצטרף עם א' מן השוק להעיד על חתימ' חבירו כדמפרש ואזיל:

היה אחד מכיר כתב ידו. כלומר שאין כאן מכיר כתב ידו אלא הוא בעצמו ומכיר נמי כתב יד חבירו:

ואחד אין אדם מכירו. חתימת העד השני אין אדם אחר מכירו אלא שזה חבירו המעיד על כתב יד עצמו הוא מכירו וזה עד האחר אינו בפנינו בהאי קאמר רב דאין הוא ואחר מצטרפין להעיד על חתימת חבירו וטעמא כיון דקי''ל כרבנן דעל מנה שבשטר הן מעידין וזה המעיד על כתב ידו נפיק פלגא דממונא אפומיה וכי הדר מצטרף עם א' מן השוק להעיד על חתימת חבירו הרי דנפיק עוד ריבעא דממונא אפומי' ואישתכח דכולה ממונא נכי ריבעא נפיק אפומא דחד סהדא ואנן ע''פ שנים עדים בעינן חצי דבר ע''י זה וחצי דבר ע''י זה:

חבירו מהו שיצטרף כו'. וקס''ד דאין כאן מכירין אחרים לחתימת העד שבפנינו אלא הוא בעצמו מעיד על חתימתו והיינו דרב ולפיכך מתמה הש''ס הדא הוא דאמר ר''ז כו' ומאי קא מיבעיא ליה:

לא צורכה דלא כשהיו שנים כו'. כלומר לא צריכה למיבעיא לן אלא בכה''ג כגון שהיו שנים ואחד שהוא בפנינו הכל מכירין כתיבת ידו ואין אנו צריכין לעדות עצמו וזה שאינו בפנינו אין אדם מכירו אלא חבירו זה ובהא הוא דקמיבעיא לן חבירו מהו שיעשה כא' מן השוק כלומר שלא יעיד על כתב ידי עצמו כיון שהכל מכירין כ''י אלא יצטרף עם א' מן השוק להעיד על חתימת חבירו או דילמא לא כיון שהוא בפנינו ואין אנו צריכין לעדות אחרים על כתב ידו אכתי נפיק תלתא רבעי דממונא אפומי' דחד סהדא:

אם אתה אומר כן. ופשיט לה דאפי' בכה''ג נמי לא דהרי הוא בפנינו ואין אנו צריכין מה שמכירין אחרים חתימתו ואם אתה אומר שיצטרף נמצאת וכו' ולאו דוקא כל העדות אלא כלומר רוב העדות:

ויאות. דאפילו בכה''ג אין מצטרף עם א' מן השוק להעיד על חבירו דמה אלו שנים שיצאו מעיר. שרובה עכומ''ז דאיכא לספוקי בהו אם ישראל הם:

כגון הדא סוסיתא. עיר שרובה עכומ''ז הוה:

אחד הכל מכירין וכו'. כלומר ה''ז דומה להא דאם אין אנו מכירין שחבירו ישראל אלא על פי זה אם גם בזה תאמר דיעשה כא' מן השוק להעיד עליו שהוא ישראל ותהא חתימתו כשר זה ודאי אינו דכל העדות תתקיים בעד א' וה''נ כן דמה לי אם מכירין שחבירו ישראל ואין מכירין חתימתו אלא ע''י עדות זה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source